הצלת מזון

כואב הלב על טונות העופות, הדגים, הלחמים והפירות שנזרקים לזבל, בעוד במרחק כמה רחובות המזון הזה היה יכול להציל חיים ולהשביע מאות נפשות לחודשים!
המאבק היה נחוש. המטרה היתה ברורה: כדי לטפל ברעב לא חייבים לייצר אוכל מתחילה. בואו נשתמש במשאבים הקיימים, ננצל מזון טרי וחרף להשמידו- נציל חיים בעזרתו. כך, במאבק נחוש ובשיתוף פעולה עם עמותות וגורמים נוספים – הובלנו את המהפך של 'חוק הצלת מזון'.

מאמצנו נשאו פרי ובאוקטובר 2018 עבר החוק בקריאה שלישית, ובו נאמר כך:

כ-25% מהאוכל שמכינים במסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל מפעליים, בסיסים צבאיים, רשתות שיווק ובתי מלון – נזרק. הסיבה העיקרית לכך שמוסדות אלו אינם מוכנים לתרום את המזון במקום להשליכו לפח, היא החשש מחשיפה לתביעות. לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, 1980. גם נטל ההוכחה נופל על היצרן להוכיח כי הפגם נוצר לאחר שהמוצר יצא משליטתו. משום כךבעלי המוסדות האמורים מעדיפיםלא להסתכן בתרומת המזון העודף.

מטרת החוק 'לעידוד הצלת עודפי מזון' היא הגנה על תורמי מזון ועמותות מזון, העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני תביעה פלילית ואזרחית על תרומותיהם.
נקבע כי מי שתורם מזון לארגונים לחלוקת מזון, וכן ארגונים לחלוקת מזון המובילים, מחזיקים או מחלקים תרומות מזון, לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון, אם הם פעלו בהתאם להוראות כל דין החלות עליהם ולא התרשלו.
עוד נקבע כי שר הבריאות יעניק אחת לשנה אותות הוקרה לעסקים התורמים מזון לארגונים לחלוקת מזון על פי קריטריונים שיקבע.